האם גידולים סרטניים בקרב קשישים שונים מבצעירים יותר?
סקירת רצף ה-DNA של מי שהתגלה בגופו גידול סרטני מאפשר התאמה של תרופות כאשר השינוי הגנטי מקומי. עקב השינויים הגנטיים הרבים בקרב קשישים, הם לכאורה אינם מועמדים רלוונטיים לטיפול שכזה – האמנם? ד"ר יקיר רוטנברג, מומחה באונקולוגיה וגריאטריה שיקומית, מפרט כיצד איפיון הרצף הגנטי של קשישים עשוי להועיל בכל זאת בטיפול בהם.
תאי סרטן מאופיינים על ידי נזק ל-DNA, המכיל את התוכנית לבניית החלבונים בתא. שינויים אלו נקראים בשפה המקצועית מוטציות. בדומה לכך, גם תאים באוכלוסייה הקשישה מאופיינים בפגיעה בחומר הגנטי משנית למספר גורמים כדוגמת חשיפה לשמש או פגיעה במנגנון התיקון של שברים ב-DNA.
שונות בפעילות התאים בין רקמות שונות בגוף מתווכות על ידי תוספת של מתיל (אטום של פחמן ושלושה אטומים של מימן) ל-DNA. מנגנון זה נקרא מתילציה הגורם להשתקה של תרגום הרצף ה-DNA לאבני הבניין של הגוף – החלבונים. כתוצאה מכך, ישנה שונות בפעילות האיברים השונים למרות תוכן גנטי זהה. תאי סרטן ותאים אצל האוכלוסייה הקשישה מאופיינים בשינוי בתבנית המתילציה לעומת תאים בריאים. כתוצאה מכך, ייתכן שחלבונים שתפקידם לתקן נזקים ב-DNA אינם מיוצרים, הנזקים לחומר הגנטי מצטברים והסיכון להתפשטות הגידול וחוסר תפקוד תקין של התאים עולה. שינויים משותפים אלו גורמים לכך שייתכן שהמאפיינים הביולוגיים של גידולים בקשישים יהיו שונים מאשר בצעירים.
בשנים האחרונות חלו התפתחויות רבות בתחום הסרטן, בעיקר בתחום של רפואה מותאמת אישית. כלומר, הטיפול ניתן לחולה לאחר עיבוד הרצף של ה-DNA הגידולי. תרופות מכוונות שינוי גנטי מקומי ניתנות בעיקר כאשר ישנה מוטציה ייחודית הגורמת להתחלקות של תאי הגידול ללא בקרה.
במקרה של שינויים רבים ב-DNA, הסיכוי למצוא תרופה או שילוב של תרופות המונעות את החלוקה של תאי הגידול קטן.
הצטברות של שינויים גנטיים בקשישים בכלל ובגידולים בקשישים בפרט, מקטין לכאורה את הסיכוי של קשישים להיות מועמדים לטיפול ממוקד מטרה. מאידך, טיפולים ביולוגים מכווני מטרה לשינויים ספציפיים בגידול שכיחים גם אצל החולים הקשישים ביותר. לדוגמא, מציאת שינוי בגן EGFR הגורם לגידול לגדול ללא בקרה, שכיח בגידולי ריאה, כולל בקשישים. הסיכוי למציאת מוטציה כזו גדלה באוכלוסייה לא מעשנת, בעיקר נשים.
יתרה מזו, טיפול בסרטן שד גרורתי ללא טיפול כימי שכיח יותר בקשישות לעומת צעירות, מכיוון שאחוז גבוה יותר של הגידולים בקשישות מבטאות קולטנים להורמונים. שיתוק של ההורמונים הגורמים לגדילה של הגידול גורמים למות תאי הסרטן – ולכן, טיפולים המשפיעים על המערכת ההורמונלית יקטינו את הגידול גם ללא טיפול כימי.
התגובה לטיפול ביולוגי ממוקד נקבעת בעיקר על ידי מצב התפקודי של החולה והרזרבה של מספר מערכות קריטיות בגוף (כדוגמת הלב, הכליות, הכבד, הריאות ומערכת העצבים). לפיכך, אפליה על רקע גיל ("גילנות") ביחס לבדיקות גנטיות איננה גישה נכונה.
השיפור באפשרות של בדיקות גנטיות בעשור האחרון על ידי שימוש בשיטות מתקדמות, מאפשר שימוש בדגימות רקמה קטנות מביופסיות בעבר וכן איפיון של הרצף הגנטי של הגידול בעזרת דגימות דם(!)
לסיכום, למרות הצטברות השינויים הגנטיים עם הגיל בדומה לשינויים שאופייניים גם לרקמה סרטנית – מציאת שינויים גנטיים נקודתיים בגידולים בקשישים איננה נדירה. אפשרויות האבחון כיום בעזרת פיסות קטנות של רקמה מביופסיות בעבר או בעזרת בדיקות דם, יכולות לפתוח נתיבים לטיפולים ממוקדים עם תופעות לוואי מזעריות ויעילות מירבית, תוך כדי שמירה על איכות החיים והתפקוד.
