גורם התמותה מס' 1 בעולם המערבי הוא מחלות לב וכלי דם.
אל תאבדו זמן יקר, אבחון מוקדם יכול להציל חיים!
בדיקת סי טי לב – צנתור וירטואלי – היא בדיקה מהירה, לא פולשנית וללא כאבים. מומלצת להערכה של עורקי הלב (חומרת טרשת העורקים ודרגת ההיצרות) ולמניעת אירוע לב
מחלות הלב וכלי הדם ובכללן אירוע לב ואירוע מוחי, הן סיבת המוות הנפוצה ביותר בעולם המערבי. ארגון הבריאות העולמי מעריך שעד 2030 ימותו 6.23 מיליון בני אדם בכל שנה משבץ ומחלות לב.
זה יכול להיות אחרת אם רק ננקוט את הצעדים הנכונים.
ישנן דרכים רבות להפחית את המחלה במידה ניכרת, על ידי צמצום הגורמים או התנאים להיווצרותה.
ד"ר יצחק בראלי הוא מומחה למחלות פנימיות, קרדיולוג בהכשרתו ומשמש כמנהל הרפואי של הדסה מדיקל.
איך אפשר למנוע אירוע לב, או להפחית במידה ניכרת את הסיכוי לחלות במחלות לב?
ד"ר בראלי: "מחלות לב וכלי דם –Cardiovascular Disease – מחלות קרדיו-וסקולריות, מתייחסות לכלל מערכות מחזור הדם של הלב וכלי הדם, ובכללן הלב, העורקים, הוורידים והנימים שדרכם עובר נוזל הדם לכלל האיברים.
כבר לפני יותר מ-850 שנה בכתביו הרפואיים תיאר הרמב"ם את עקרונות התזונה המודרנית ואת החשיבות שבאימוץ אורח חיים בריא (רצוי כבר מגיל צעיר) לשמירה על הבריאות הכללית ושל הלב וכלי הדם בפרט.
הגם שפעילות גופנית ותזונה מותאמת משפרות ברבדים רבים את איכות החיים ואת המסוגלות הפיזית, ותורמות להפחתת מחלות לב וכלי דם, אף על פי כן גם המקפידים על אורח חיים בריא מדווחים תדיר על אירועים קרדיו-וסקולריים.
למחלות לב וכלי דם סיבות נוספות ובהן סיבות תורשתיות.
אבל אם נקפיד על אורח חיים בריא, על מעקב רפואי מותאם אישית, על זיהוי מוקדם של כלל גורמי הסיכון תוך כדי שימוש בכל אמצעי הרפואה המודרנית, ונעשה בדיקות דם מתאימות, בדיקות גנטיות ובדיקות הדמיה חדישות לאיתור טרשת העורקים ו/או מצבים של הפרעות מבניות או הפרעות בקצב הלב. אם נעשה את הפעולות הללו נוכל למנוע מחלות לב ולהפחית מאוד מצבים רפואיים הנובעים מהן.
הרפואה המודרנית מציעה היום את הטיפולים המתאימים, גם כמניעה ראשונית.
זה אולי מפתיע, אבל מאוסף הנתונים של כלל המחקרים מעריכים כי אפשר להפחית ולמנוע כ-70%-80% ממחלות הלב. כמות עצומה של אנשים שאפשר להציל מסיבוכי מחלות הלב ולהשפיע לטובה על איכות חייהם.
יש מקום לקוות אפוא שאפשר להפוך מחלה שהיא גורם תמותה מוביל בעולם המערבי למחלה נדירה, לו רק הייתה היענות מתאימה בציבור לכלל הבדיקות וההמלצות המקצועיות שציינתי לעיל.
יש לזכור כי אימוץ כל ההמלצות האלה וגישה מניעתית טובה היא באחריות כל אדם שאיכות החיים חשובה לו.
בצד זאת יש למומחים מהתחום אחריות באיתור המטופלים עם גורמי הסיכון לצורך הערכה אופטימלית של מצבם והמלצות טיפוליות מיטביות מוקדם ככל האפשר".
מי נחשב לאוכלוסייה בסיכון?
יש כאמור גורמי סיכון מגוונים: יש חשיבות רבה לרקע המשפחתי – אם אצל בני משפחה יש היסטוריה של מחלות לב או אירועים מוחיים חשוב להיות במעקב רפואי מתמיד.בעולם השפע המערבי -מחלות מטבוליות כגון השמנת יתר, אורח חיים יושבני וחיים בסטרס (לחץ) ממושך, מעשנים כבדים, אנשים בעלי יתר לחץ דם, סוכרת או ערכי שומן גבוהים בדם כגון כולסטרול LDL. כל אחד מהגורמים האלה או שילוב שלהם מגדירים את האוכלוסייה בסיכון מוגבר.חלק מהגורמים האלה משתתפים בתהליך של היווצרות נזק לכלי הדם.פגיעה בכלי הדם ושריר הלב יכולה להיגרם גם ממצבים בריאותיים אחרים, כמו זיהומים ויראליים, תהליכים דלקתיים של שריר הלב או מחלת לב מולדת שלא תמיד מאותרת בזמן.
לכן חיוני להיבדק כדי לאתר את כל המצבים המסכנים, לאבחן אותם מוקדם ככל האפשר ולטפל בהם בזמן, כדי למנוע את הסיבוכים.
מהם הכלים רפואיים לאיתור כלל הפגיעות הללו?
יש היום כלים רבים להערכת מגוון הפגיעות המוזכרות. חלקם מוכרים יותר לציבור. לאחר זיהוי כל גורמי הסיכון, בבדיקות דם או בבדיקות גנטיות, ישנן טכנולוגיות לאיתור פגיעה בעורקים.
בין אלה – אק"ג (רישום חשמלי שמאתר בין היתר הפרעות קצב בלב; שינויי אק"ג במאמץ מעידים על אפשרות של חוסר אספקת דם לשריר הלב בזמן עליית דופק במאמץ; אקו לב רגיל ובמאמץ – שמדגים את מבנה הלב ותפקוד שרירי הלב והערכה תפקודית במאמץ; דופלר עורקי צוואר שיכול לאמוד את עובי דופנות העורקים IMT, הערכה של שקיעת שומן בעורקים במכשיר אולטרה-סאונד (לא פולשני וללא קרינה); ויש גם הדמיות ממוחשבות של הלב – סי טי אנגיו של הלב שיכול במקרים רבים להחליף את הצנתור הפולשני ככלי אבחוני.
סי טי לב – לא פולשני, ומציל חיים
מהי בדיקת סי טי לב?
אחת הבדיקות החשובות לאבחון מוקדם ולמניעת מחלות לב היא בדיקת סי טי לב – הנקראת לעיתים "צנתור וירטואלי". זוהי בדיקה לא פולשנית, המאפשרת לצלם את עורקי הלב הכליליים בלי להחדיר צינוריות לתוך הלב.
באמצעותה אפשר לאבחן נוכחות של היצרויות או חסימות בעורקים הכליליים – באמצעות הזרקת חומר ניגוד לווריד, להעריך את מצב טרשת העורקים ומידת הסתיידות העורקים וכך לזהות את הסימנים בזמן ולמנוע מחלה מתקדמת.
הבדיקה היא אבחנתית – ללא כאבים, ללא אשפוז ונמשכת פחות מרבע שעה.
למה מומלץ לעשות סי טי לב?
הלב מקבל אספקת דם וחמצן משלושה עורקים ראשיים – העורקים הכליליים (או עורקים קורונריים). העורק השמאלי, העורק העוקף והעורק הימני. כשיש היצרות ניכרת באחד העורקים, על רקע מחלת טרשת העורקים, עלולים להרגיש כאבים בחזה (תעוקת חזה – אנגינה פקטוריס) בשל חוסר אספקת חמצן מתאימה לשריר הלב. במקרה חמור של חסימת עורק עלול להתפתח אוטם בשריר הלב או בשמו הפופולרי "התקף לב", מצב שבו לחולה נשקפת סכנת חיים.
הרפואה המודרנית מייחסת חשיבות עצומה לרפואה המונעת. כאשר מתגלה בסי טי היצרות בכלי הדם, אפשר לתת טיפול מונע ולעצור את התקדמות המחלה ובכך למנוע התקף לב ובמקרים רבים להימנע מצנתור פולשני.
אז אם לסכם את דבריך, גילוי מוקדם יכול למנוע נזק לשריר הלב – כלומר למנוע אירוע כמו התקף לב. הבדיקה משקפת את מצב כלי הדם של הלב, ולפי התוצאה אפשר להחליט אם נדרש טיפול תרופתי או פולשני (כלומר בצנתור). מדוע בדיקת סי טי לב עדיפה מבדיקה אחרת?
ד"ר בראלי: "הבדיקה מאפשרת להדגים את דופנות העורקים המספקים את הדם ללב ולאבחן אפילו היצרויות עדינות, עוד לפני שאפשר לזהותן בצנתור, וכל זאת בפעולה פשוטה ומהירה שנמשכת כמה דקות. מחקרים מראים שכאשר בסי טי לב לא נראית היצרות, הסבירות שיש מחלת לב היא קלושה ואין צורך בצנתור הפולשני".
למי מומלץ לעשות סי טי לב?
"לפני הכול חשוב להדגיש שהמלצה רפואית מביאה בחשבון בעיות רפואיות נוספות אצל הנבדק, כגון הפרעה בתפקוד כלייתי או אלרגיה לחומר ניגוד. מטופלים כאלה יידרשו להסכמה והכנה של הרופא המטפל.
הבדיקה מומלצת לנשים וגברים במידה שווה, ובהם מי שמרגישים שהפעילות שלהם במאמץ היא לא כתמול-שלשום, אנשים שלא בהכרח סובלים מכאבים בחזה אך יש להם גורמי סיכון כמו רקע משפחתי של מחלות לב וכלי דם, מעשנים, סוכרתיים, בעלי ערכי כולסטרול מוגברים בדם, וכמובן כל מי שמעוניין לקבל הערכת סיכון לאירוע לב בהתאמה.
כאן המקום להזכיר שלפי ההפניה ושיקול הרופא המטפל ניתן לעשות גם בדיקת סי טי (Calcium score) ללא חומר ניגוד רק כדי לקבוע את מידת ההסתיידות של העורקים הכליליים, ועל פי התוצאה להחליט אם נדרש טיפול רפואי".
מה התהליך אחרי קבלת תוצאות הבדיקה?
לאחר עיבוד המידע המתקבל בסריקת הסי טי, התוצאות נבחנות במשותף ע"י הרדיולוג המפענח וקרדיולוג בכיר בתחום ההדמיה, וניתנות המלצות לגישה הטיפולית.
